דרך צדיקים – לנהוג בשפלות גם כלפי רשעים וגויים.

בפרשתינו מדבר אברהם עם 'בני חת' על קניית מערת המכפלה, ובאמצע המשא ומתן נאמר 'וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם הָאָרֶץ לִבְנֵי חֵת'.

ושואל רבינו האור החיים הקדוש מהו פשר ההשתחויה בכלל, ובאמצע המשא ומתן בפרט???

ומפרש רבינו הקדוש, וזה לשון קודשו: 'גילה להם היפך דבריהם אליו, כי אינו מחזיק עצמו נשיא להם, אלא בגדר שהם בכבוד למעלה ממנו'. עד כאן לשון קודשו.

כלומר: בגלל שהם אמרו לו בתוך דבריהם 'שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי נְשִׂיא אֱלֹקים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת מֵתֶךָ אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת קִבְרוֹ לֹא יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ', הוצרך להשתחוות אליהם, לגלות להם שהוא אינו חושב על עצמו כדבריהם, אלא ההיפך הוא הנכון, שהם חשובים יותר ממנו.

בדרך זה, מפרש רבינו הקדוש בפרשת קרח, שקרח ועדתו אמרו למשה רבינו 'כי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה', ומיד לאחר מכן נאמר 'וַיִּשְׁמַע משֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו', ושואל רבינו הקדוש מדוע משה נפל על פניו, ומה היתה בזה תגובה לדבריהם???

ומפרש רבינו הקדוש, מכיון שהם טענו שמשה רבנו מתנשא על כולם, לכן נפל על פניו, להראות שהוא נכנע כעפר הארץ.

ובלשון קודשו של רבינו הקדוש: 'נפל על פניו להראות קצה האחרון ההכנעה, ושיוה נפשו (השווה והחזיק את עצמו) כעפר הארץ, כעבד המשתחוה לפני השררה'. [אור החיים חיי שרה פרק כג פסוק ז; קרח פרק טז פסוק ג]